מוצר על רקע לבן
הוא עדיין לא שפה.

קטלוג שלם, כל מוצר מצולם לבד על רקע לבן. למדף בחנות ולעמוד מוצר זה בדיוק מה שצריך. הבעיה מתחילה כשמנסים לבנות מזה פיד, קמפיין או באנר: אין שום דבר שמחזיק את הפריטים יחד חוץ מהלוגו שחוזר על עצמו.

לכל סדרה נבנה עולם משלה, ולכולן אותה חוקיות: רקע בצבע הסדרה, משטח אחד שהמוצר עומד עליו, וחומר טבעי שמסביר מה יש בפנים. מה שמתחלף בין קומפוזיציה לקומפוזיציה זה הצבע והחומר, לא הכללים.

ברגע שהשפה מוגדרת אפשר להוציא את המוצר מהסטודיו בלי לאבד אותו. אותם צבעים ואותה תאורה, רק שעכשיו יש סביבם רגע: שולחן בוקר, מראה אחרי מקלחת, גינה. המוצר לא צועק, הוא פשוט נמצא שם.