תצפית · לקוח אחד, שני פרויקטים
הפרויקט עוד לא נבנה.
הקמפיין כבר רץ.
בנדל״ן שיוצא לשוק מוקדם אין מה לצלם. יש הדמיות, ומהן צריך להוציא פוסטים, פליירים ושילוט. השאלה היא לא כמה חומר יש, אלא מה נשאר קבוע כשמסדרים אותו מחדש בכל פעם.

01 · מאגר ההדמיות
כל מה שהיה: הדמיות.
חזית, סלון ומרפסת גג. אין צילום אחד של המקום עצמו, כי הוא עוד לא נבנה.


מאגר החומר · הדמיות בלבד · תצפית מבוא מודיעים
02 · הרכיבים
הרכיבים שלא זזים.
לפני שמתחילים לחתוך תמונות צריך להחליט מה חוזר תמיד. קבעתי סט קבוע של רכיבים שמופיע בכל פריט, באותו ניסוח ובאותו מקום בפריים. ככה אפשר לייצר גרסה נוספת בלי לאשר מחדש את השפה, ופוסט בודד בפיד עדיין נקרא כשייך לפרויקט.
בכל פוסט, אותם רכיבים
וגם ההסתייגות, בשורה קטנה בצד.
03 · החיתוך
אותן הדמיות, חיתוך אחר.
אותו סלון מופיע פעם כפריים מלא ופעם כעיגול קטן בפינה. אותה מרפסת פעם נושאת את הכותרת ופעם רק רומזת עליה.

איך זה נראה בפיד.
כשרואים את הגרסאות אחת ליד השנייה מבינים שזה קמפיין אחד ולא אוסף פוסטים.
04 · מחוץ למסך
ומשם אל הקיר.
אותה מערכת נפרסה גם על שילוט חוצות ועל דפוס. בשלט הרחב היחס משתנה לגמרי, ולכן הפריים נשבר לשניים: ההדמיה בצד אחד, הכותרת והלוגו בצד השני.



וזה כבר לא מוקאפ
מוקאפ,
ואז בשטח.
השלט עומד על קיר האבן בכניסה לפרויקט. אותה הדמיה, אותו מספר טלפון, רק שהפעם מישהו נוסע לידו. גררו את הקו.

02
פרויקט 02 · אותו לקוח
טוסקניה, נווה צוף.
נוף אמיתי, בשוק שכולו הדמיות.
קמפיין לצמודי קרקע בטוסקניה שבנווה צוף, שרץ בפיד, בסטוריז, בדפוס ועל שלט בכניסה. בכל תוצר חוזרים אותם רכיבים, ובכל תוצר מסומן במפורש מה צולם באמת.
צילום אמיתי מהשטח01 · הפוסטים
מתחילים בפיד.
הפוסטים בנויים על חלוקה קבועה: כותרת בפס עליון, תמונה במרכז, ומדרגת מחירים לפי סוג הדירה. מה שמתחלף זה הכותרת והתמונה, לא הסדר.



הקבוע הזה הוא מה שמאפשר לפרסם גרסה נוספת בלי לאשר מחדש את השפה, ולראות מיד שכולן שייכות לאותו קמפיין.
02 · הסטוריז
אותה מסגרת, ארבעה נושאים.
לסטוריז נבנתה מסגרת אחת: כרטיס עם הלוגו שנשאר באותו מקום, ומתחתיו שורת כותרת קצרה. מה שמתחלף זה רק מה שמאחוריה, ולכן ארבעתם נקראים כסדרה ולא כארבעה ניסיונות. אחד מהם צולם באמת, וזה מורגש דווקא בו.
03 · תלי הדלת
שני צדדים, שני קולות.
אחד הפורמטים בקמפיין הוא פתק שנתלה על ידית הדלת, ובצד אחד שלו אין מקום לשני מסרים. אותו פתק, שני רגעים: אחד כשמסתכלים עליו על הדלת, ואחד כשכבר מחזיקים אותו ביד.
הצד שפונה לרחוב
עץ זית מעל שדה לופינים, שם הפרויקט, מחיר, טלפון ומרחקי נסיעה לשני הכיוונים. למטה שלוש תמונות קטנות שעושות את העבודה של ההוכחה: הנוף, הפרויקט והיישוב.


הצד שנשאר ביד
שקיעה מבעד לענפי זית, סמל אחד, ומילה אחת: מתקרבים. בלי מחיר, בלי טלפון ובלי לוגו של יזם. הצד הזה לא מנסה לסגור עסקה, הוא משאיר רגע שקט שממשיך את המפגש עם הפרויקט גם אחרי שהפתק יורד מהדלת.
הפיצול נתן לכל צד תפקיד אחד ברור:
החזית מעבירה את ההצעה, והגב מחזיק את התחושה.
צילום נוף אמיתי של הפרויקט
השורה הזאת מודפסת בתחתית הצד האחורי. בקטגוריה שכולה הדמיות, הבחירה לסמן במפורש מה צולם באמת היא מה שמייצר את האמון, ולכן היא נשארה על התוצר במקום להיעלם בקובץ המקור.
אותו מבנה, נוף אחר
בין הגרסאות התחלפו הנוף והמחיר לפי סוג הנכס. המבנה עצמו לא זז: צילום למעלה, פס ההצעה באמצע, שלוש הוכחות למטה ולוגואים בשוליים.



04 · דפוס ושילוט
דפוס, ואז הקיר.
אותו סדר עבר לנייר ולשילוט. בשלט הרחב היחס משתנה לגמרי, ולכן הפריים נשבר לשניים: כותרת בפס למעלה, נוף באמצע, ההצעה בירוק ולוגואים בשורה התחתונה. קודם המוקאפ, ואחריו אותו שלט עומד בשדה.




צילום מהמקוםמה יצא מזה
אפשר להוציא תוצר נוסף בלי להמציא את השפה מחדש.
הרכיבים הקבועים נשארים במקומם.
פוסט
שלט
פלייר
בשטח
