נקודת הפתיחה
לפני שהתחלתי לעצב, חקרתי אגרות ברכה ובולים ישראליים ישנים כדי להבין מה יוצר את התחושה הנוסטלגית שלהם. לא כדי להעתיק את הסגנון, אלא כדי לקחת ממנו בסיס לשפה חדשה.
שלושה דברים חזרו כמעט בכל אחד: צבעוניות חזקה, קומפוזיציה נוסטלגית וסמלי החג. הנוסטלגיה נשארה. הגלידה נכנסה פנימה. הדמויות, הפירות וסמלי החג קיבלו תפקיד חדש סביב הגלידה.
שלושה כרטיסים, שפה אחת
שלושה כרטיסים שונים, אבל שלושתם מדברים גולדה.
העיצוב לא נשאר רק על כרטיסי הברכה. אותם עיצובים עברו גם לאריזות הגלידה ושמרו על אותה צבעוניות ואותה אווירת חג. אותה שפה, בשני תוצרים שונים.
כרטיס שכותבים עליו
מאחורי כל כרטיס יש שורות ריקות לכתוב בהן ברכה. הצד הזה הוא תבנית קיימת של גולדה.
עוד שני כיוונים שנבנו עד הסוף ולא הודפסו.
מהמסך לחנויות
הקמפיין רץ בסניפים מראש השנה ועד סוכות.
שולחן, רקע לבן, וכמה חפצים עליו. כל השאר הוא סטיילינג ותאורה.
מאותם צילומים נערך סרטון קצר לאינסטגרם, שמראה את הכרטיסים בשימוש.
אותה פלטה, אותם חפצים, רק בתנועה.
