חומרי גלם מקבלים
כיוון, קצב וסיפור.

01צילומי סטילס

לא חסר חומר. חסר סרטון שיודע לדבר בשם הבית: איך הוא עובד, מה חשוב בו, ולמה הוא מרגיש ככה ולא אחרת. הייתי צריך להחליט מה כל פריים עושה, ורק אז לחתוך ולהרכיב אותו מחדש לפורמט האנכי.

02מהתמונה לתנועה

לא בניתי סרטון שרק מראה כמה יפה התוצאה הסופית. בניתי מסלול: קודם הכניסה והאור, אחר כך הפרטים שאפשר לפגוש רק כשנמצאים בפנים. רק בסוף הסרטון מגיע להדמיות, כשהצופה כבר מבין מה יצא מהן במציאות.

01צילומי סטילס

צילומים סטטיים של המרחב, רובם בלי אנשים בפריים ובלי פריים אחד של וידיאו קיים. מהם היה צריך להוציא תחושה של מקום שחיים בו.

02מהתמונה לתנועה

תנועה שנכנסת אל תוך החלל במקום להסתכל עליו מבחוץ. זה מה שהופך מרחב סטטי למקום שאפשר להיכנס אליו.

01צילומי סטילס

תמונות של חלל הטיפול, של רגעי מגע ושל הפרטים הקטנים שבו. אין כאן פריים אחד של וידיאו מצולם. האתגר לא היה להרכיב מהן סרטון, אלא לגרום לצופה להרגיש את הטיפול דרך מסך.

02מהתמונה לתנועה

כל קליפ נבנה מאחד הצילומים. ההחלטה שהכריעה הייתה לא להסביר. במקום לספר מה שיאצו עושה, בניתי רגעים קטנים של מגע ונוכחות, בתנועה עדינה ובקצב רגוע, ונתתי לשקט ולמבטים להוביל.

03תמונות שתומכות

בסרטון השני כן היה צילום אמיתי של אביעד מדבר למצלמה, ולצידו צילומים מתוך טיפולים. יצרתי ב־AI תמונות נוספות שתומכות במה שהוא אומר, כדי להמחיש את זה בלי להתחרות בו.